מכתב ממתנדבת ראש השנה 2004

המקרים הקשים ביותר היון בתחנה מרכזית בתל אביב .

אשה בודדה בשם שמחה שהגעתי אליה שגרה בבית בגודל של אמבטיה ושירותים  ומלא בובות לשמח את לבה. חולת לב בודדה ללא משפחה בכלל . הייתי איתה בקשר אחרי המשלוח והיא כל כך שמחה ואמרה שמעולם לא קבלה כזו חבילה . שנה שעברה  נתנו לה 100 ₪ , לא שהיא התלוננה חס וחלילה אבל החבילה השנה היא אמרה , משהו משהו , ופרחים היא בכלל לא זוכרת מתי קבלה והם כל כך שמחו אותה עד אין סוף ...

. שוחחתי אתה שוב בערב החג , יום שני והיא אמרה שכבר בשלה  את העוף עם ירקות ותפוחי אדמה ואת העוף השני תכין לחג  השני . היא אמרה שעשיתי  לה את החג כבר בזה שהתקשרתי מספר פעמים לשאול לשלומה , כמובן שאהיה עמה בקשר , בשבילי מאמץ קל ובשבילה  שמחה גדולה .

עם שאר המשפחות לא יצרתי קשר מעבר . אבל כשנכנסנו לכל משפחה  ישבנו כ 10  דקות  ושוחחנו עם כל אחד , למעט אלו שלא היו מעוניינים... מעט מאוד , רובם מאוד רצו אוזן קשבת והודו מכל הלב .  

בכל אופן לי החלוקה הזו שהיא לי חלוקה ראשונה נתנה המון  ואני מקווה שנצטרך לעזור פחות ופחות ....ושלא יהיו משפחות במצב כזה שמביש אותנו ואת מדינתנו

בברכה

לימור בר יוסף